רופא שניתח את הרגל הבריאה, סביר? – לא סביר!
אחות שהחליפה בין תרופה של חולה סכרת לחולה ריאות, סביר? – לא סביר!
רוקח שנתן תרופה פגת תוקף, סביר? – לא סביר!
ברור לכל אחד ואחת כי הדוגמאות האלה הן לא התנהגויות סבירות, אך הן מתרחשות, גורמות לנזקים גופניים ונפשיים וניתן להגיש בגינן תביעת רשלנות רפואית. אך למרות שלנו הדברים ברורים כשמש, עדיין בית המשפט מחויב לבחון את הדברים לעומק על מנת להחליט האם אכן התרחשה רשלנות רפואית. אחד מהכלים שיש בידו לעשות זאת הוא מבחן הרופא הסביר.
מבחן הסבירות מהו?
מבחן הסבירות הוא מבחן שלמעשה בודק התנהלות מסוימת של אדם מסוים בהשוואה להתנהגותו של אדם ממוצע באותו התחום. הנה מספר דוגמאות:
- הנהג הסביר ינהג על פי המהירות המותרת. נהג שנוהג במהירות גבוהה ב – 100 קמ"ש מעל המהירות המותרת, אינו נהג סביר.
- הגננת הסבירה תשחק עם ילדי הגן. גננת הקושרת תינוקות לכיסא על מנת שלא יתפרעו, אינה גננת סבירה.
- הטבח הסביר יכין מנה עיקרית עם בשר טרי. טבח שיכין מנה עיקרית עם בשר מקולקל או פג תוקף, אינו טבח סביר.
כלומר, התנהגות שאינה סבירה היא התנהגות שאינה מקובלת בחברה והיא עלולה לגרום לנזק גופני או נפשי. הנהג יכול לגרום לתאונת דרכים עם פצועים והרוגים, הגננת עלולה לגרום לנזק נפשי לילדים הרכים ואילו הטבח עלול לגרום לקלקול קיבה או הרעלת מזון לאורחי המסעדה.
אך מה קורה כשמדובר בטיפול רפואי? מה נחשב כהתנהגות סבירה על ידי רופאים, אחיות, מטפלים, רוקחים וכדומה? – המשיכו לקרוא!
שבועת הרופא
כל רופא נשבע בשבועת הרופאים המתבססת על 4 עקרונות:
- הרופא יעשה כל שביכולתו על מנת להציל חיים.
- הרופא יעשה כל שביכולתו כדי שלא יגרם נזק לחולה.
- הרופא יעשה כל שביכולתו כדי לנהוג בטוהר מידות.
- הרופא יעשה כל שביכולתו על מנת לשמור על סודיות רפואית.
מתוך שבועה זו ניתן להבין מהי ההתנהגות הסבירה הצפויה מרופאים ולכן, כאשר חרג בהתנהגותו מעקרונות אלא ניתן לומר בוודאות כי לא התנהג בצורה סבירה.
רשלנות רפואית לפי מבחן הרופא הסביר
מבחן הרופא הסביר משמש את בית המשפט ככלי עבודה לבחינת התנהגותו של רופא הנתבע בתביעת רשלנות רפואית. בעזרת מבחן הרופא הסביר ניתן לבדוק האם התנהגותו היתה סבירה או חרגה מן המקובל.
אגב, למרות ששמו של המבחן מתייחס לרופא ניתן ליישם אותו על כל אחד מבעלי התפקידים בצוותי הרפואה כגון רוקחים, אחיות, מרדימים וכל איש צוות רפואי שלקח חלק בתהליך ובטיפול בתובע הטוען כי נגרן לו נזק.
למעשה, בתביעת רשלנות רפואית בודק בית המשפט את התנהגותו והתנהלותו של הרופא ב – 3 נקודות זמן.
התנהגות הרופא לפני הטיפול
בשלב זה יבדוק בית המשפט כיצד התנהל הרופא עם התובע לפני שהחליטו על דרך הטיפול? האם הרופא הציג לתובע את כל דרכי הטיפול האפשריות ונתן לו את כל המידע כך שיוכל לקבל החלטה מושכלת לגבי דרך הטיפול הטובה ביותר? או שמא הציג בפניו מידע חלקי שגרם לתובע לבחור בדרך טיפול פחות מתאימה ולכן נגרם הנזק.
לדוגמא, רופא שלא סיפר למטופל כי ניתן לטפל בבעיה באמצעות טיפול תרופתי ומיד הפנה אותו לניתוח שגרם לנזק בלתי הפיך או רופא שנתן מרשם לתרופה מבלי לבדוק שהיא אינה מסכנת את חיי המטופל.
התנהגות הרופא במהלך הטיפול
בשלב זה יבדוק בית המשפט כיצד תפקד הרופא במהלך ביצוע הליך רפואי. לדוגמא, רופא שהגיע שיכור למשמרת, ניתח מטופל וגרם לו לנזק בלתי הפיך יוכל להימצא אשם בתביעת רשלנות רפואית. מדוע? מפני שעל פי מבחן הרופא הסביר, רופא לא יגיע שיכור לעבודה.
דוגמא נוספת היא רופא בעל תחום התמחות מסוים, המטפל בבעיה רפואית שאינו בקיא בה. ברור לכל כי רופא כזה לא ידע להציע את הטיפול הנכון והמיטבי למטופל.
על פי מבחן הרופא הסביר על הרופא להפנות את המטופל לרופא אחר המתמחה בטיפול באותה בעיה.
התנהגות הרופא לאחר הטיפול
בית המשפט יבדוק האם הרופא המטפל דאג לאחר הטיפול להמשיך במעקב אחר התקדמות החלמתו של המטופל, תוך מתן תרופות שאינן מתאימות או התעלמות מבעיות רפואיות חדשות שנוצרו עקב הטיפול שהעניק.
כיצד מיישמים בפועל את מבחן הרופא הסביר?
חזרנו ואמרנו מספר פעמים כי בית המשפט בוחן את תביעת הרשלנות הרפואית באמצעות מבחן הרופא הסביר, אך לבית המשפט אין הכשרה רפואית. כיצד יתכן כי הוא זה שקובע האם לקבל או לדחות תביעת רשלנות רפואית? התשובה פשוטה – בעזרת רופא מומחה בתחום הנידון.
על מנת לקבוע כיצד יתנהג הרופא הסביר, בית המשפט מזמן אליו רופאים מומחים שבוחנים את המסמכים הרפואיים ומחליטים האם היתה חריגה מההתנהגות הסבירה או לאו.
הנה מקרה לדוגמא, מקרה שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו. שושי נפלה בביתה ביום שישי בבוקר בזמן שטיפת הבית. היא לא הצליחה לדרוך על הרגל והלכה כואבת אל קופת החולים. שם רופא המשפחה שלח אותה אל המיון לבצע צילום רנטגן. פיענוח הצילום קבע כי יש סדק ברגל.
הרופא במיון הנחה אותה לנוח כמה ימים ולא להעמיס משקל כבד על הרגל. אך שושי המשיכה לסבול מכאבים ולחזור שוב ושוב אל רופא המשפחה, אך הוא אמר שזה יעבור והיא צריכה להמשיך במנוחה. לאחר כמה חודשים בהם התחננה שושי לעשות צילום חוזר ולקבל הפנייה אל רופא אורטופד, הסכים רופא המשפחה לשלוח אותה לצילום רנטגן נוסף. הפעם נקבע כי שושי סובלת משבר חמור המחויב בניתוח.
שושי עברה את הניתוח בשלום אך נשארה עם צליעה וכעת היא נעזרת במקל הליכה באופן יומיומי. בתביעת רשלנות שהגישה שושי נגד רופא המשפחה, בית המשפט ביקש את חוות דעתו של רופא מומחה ברפואת המשפחה על מנת שיבחן האם צדק רופא המשפחה כשאמר לה לנוח בבית או שמא היה צריך מיד להפנות אותה להתייעצות עם רופא אורטופד.
מה קורה אחרי שהוכח כי הרופא לא עמד במבחן הרופא הסביר?
במידה והוכח כי הרופא המטפל לא עמד במבחן הרופא הסביר, הרי שאז תתקבל תביעת הרשלנות, יקבע גובה אחוזי הנכות המגיעים לתובע בעקבות הפגיעה וינתן לו סעד כספי ורפואי.
כיצד עורך דין יכול לסייע בהוכחת אי העמידה של הרופא במבחן הסבירות?
האם מומלץ להסתייע בעו"ד רשלנות רפואית בתהליך והאם התנהגות התובע משפיעה על תביעת רשלנות רפואית? בהחלט.
למרות שבית המשפט בוחן את התנהלות הרופא, הוא בוחן גם את תרומתו של התובע להצלחת הטיפול או להכשלתו. למה הכוונה? במידה והרופא ביקש מהתובע לבצע פעולות מסוימות כדי לקדם את תהליך הטיפול וההחלמה והמטופל לא עשה זאת הרי שגם לו יש חלק בהכשלת הטיפול ולא בטוח כי חלה רשלנות רפואית מצידו של הרופא.
למה אנחנו?
עורכות הדין רחל חדד ועינב הלד, הנן עורכות דין וותיקות ובעלת ניסיון רב של כשני עשורים בתחום רשלנות רפואית, הן מכירות היטב את הפסיקה והחוקים הרלוונטיים, יודעות להתמודד באופן מקצועי ויסודי מול הטענות המועלות על ידי הגורמים הרפואיים וחברות הביטוח לרבות ייצוג בבתי המשפט השונים, ומעניקות יחס אישי וצמוד ללקוחותיהם.